• מבוא לתורת הקבלה
• זוגיות על פי תורת הקבלה
• סגולות אמת לפריון שלום בית ועוד



 

מבוא לקבלה למתקדמים, פרק שני: בי"ע- שלשה שלבים בהתהוות

נתבאר במבוא הקודם, שהמושגים "בריאה, יצירה, עשייה", מציינים שלושה שלבים בהתהוות ה"יש" הנברא, והם נקראים גם בשם "חומר, צורה ותיקון" ("אצילות" אינו שלב בהתהוות, שכן באצילות אין עדיין מציאות דבר).

למעשה, שלושה שלבים אלו קיימים בתהליך התהוותו של כל דבר, וכמו בתהליך התהוות הוולד, הרי בראשית ההיריון נוצרת מציאות וולד, מאין ליש, אך עדיין אין היא מוגדרת. בשלב השני הוולד גדל בבטן אמו, ומתפתח להיות יצור, ומקבל צורת אדם, אך עדיין הוא מובלע בבטן אמו, ומהווה חלק ממנה. בשלב השלישי הוא נולד כמציאות עצמאית שאינה תלויה כבר כלל באמו.

אלו הם שלושת השלבים, בריאה יצירה ועשייה; בריאה היא עצם ההתהוות, המעבר בין "אין" ל"יש", יצירה היא כשה"יש" כבר נוצר אך עדיין הוא מובלע בתוך ה"אין"; ועשייה הוא ה"יש" שקיבל כבר צורה עצמאית, ואינו תלוי כלל במקורו.

הגם שבכל התהוות דבר ישנם שלושה שלבים אלו, מכל מקום לפי אופי ה"יש" עליו אנו מדברים, ישתנו המושגים בריאה יצירה ועשייה המציינים את שלבי התפתחותו, וכדלקמן.

בעולמות בי"ע הפרטיים (ה"רגילים"), ה"יש" המדובר הוא היש הנברא, שהינו מציאות עצמאית (כביכול) המרגישה עצמה בלתי תלויה במקורה, וכאילו אינה זקוקה כלל ח"ו לכוח האלוקי המהוה אותה. "יש" כזה קיים רק בעולם העשייה, ובמיוחד בעולם העשייה הגשמי.

וכפי שנתבאר בארוכה לעיל שם, שכדי להגיע ל"יש" כזה צריכים, על פי סדר הדברים ההגיוני, לעבור את שלושת השלבים:

תחילה היא ה"בריאה", המעבר בין "אין" ל"יש" - "הרגש של ביטול במציאות"; כאשר למרות שבגילוי נדמה שלא השתנה דבר, וממשיכים "לדבר באותה שפה" של "אין עוד מלבדו", אך עצם העניין של ה"הרגש" (למרות שזהו "הרגש" של "אין עוד מלבדו") הוא תחילת ה"חומר" של ה"יש" (למרות שה"צורה" של "חומר" זה היא "ביטול במציאות").

לאחר מכן היא ה"יצירה" - "ביטול היש"; כאשר היש כבר קיים גם בגלוי, אבל הוא עדיין תלוי לגמרי, ואינו יכול לעזוב כלל את ה"ביטול".

ולבסוף מגיע שלב ה"עשייה - ה"יש" המוגמר, שנהיה כבר מציאות עצמאית, וכאילו בלתי תלויה, שברצותו יהיה בטל וברצונו לא יבטל. ואם כן נמצא שגם כאשר הוא יחליט להתבטל, ויתבטל - לא יהיה זה אלא משום שהוא, ה"יש", החליט והבין שצריך להתבטל. כאן ה"יש" הוא "בעל הבית".

"יש" כזה, שמרגיש עצמו מציאות עצמאית, וכאילו אינו זקוק ח"ו לאלוקות - בוודאי שלא קיים בעולמות העליונים. שם מדובר על "יש" הרבה יותר נעלה. אך כשם שיש צורך בשלושת השלבים של "בריאה יצירה ועשייה" (ולפניהם "אצילות") כדי להגיע ל"יש" התחתון, כך גם בכדי להגיע ל"יש" שבסוף עולם האצילות (שהוא למעשה עולם הבריאה) יש צורך ב"אבי"ע שבאצילות", וכדי להגיע ל"יש" שבסוף העולמות העליונים (לפני שבכלל שייך לדבר על נבראים) שהוא עולם האצילות הפרטי, יש צורך ב"אבי"ע הכלליים". וכמובן, הם באופן נעלה הרבה יותר.