• מבוא לתורת הקבלה
• זוגיות על פי תורת הקבלה
• סגולות אמת לפריון שלום בית ועוד



 

מבוא לקבלה, פרק שביעי: כתר - אריך אנפין - כוחות ההיוליים

למעלה מעולם האצילות הוא "כתר עליון" המתחלק בפרטיות לשני חלקים: "עתיק יומין" ו"אריך אנפין" (ובקיצור "עתיק" ו"אריך"). "עתיק" הוא "המדריגה התאירוע שבמאציל", ו"אריך" הוא "ראש וראשון לנאצלים".

ב"אריך" נמצאים שורשי הספירות, אשר מכונים לפיכך בשם "חכמה סתימאה", "בינה סתימאה" (=חכמה סתומה, בינה סתומה) וכו'. המשל לזה בנפש הוא הכוחות ההיוליים (או הכוחות הנעלמים) שהם מקור לכוחות הגלויים.

ניקח כדוגמה את "כוח המשכיל", שורש השכל, שהוא למעשה ה'מנת משכל', הקובעת את מידת כוח התפיסה והזיכרון של האדם, לאלו תחומים הוא מוכשר יותר, ואלו תכונות מפותחות אצלו יותר וכו'.

אנו רואים שעל ידי לימוד ויגיעה משתנים ומשתפרים הכוחות - האדם קולט מהר יותר, מבין לעומק יותר וכו'. האם משמעות הדבר שנוצרו אצלו כוחות חדשים בדרך יש מאין? ודאי שלא. השכל (הגלוי) יכול להתפתח בגלל שישנו מקור נעלם של השכל (שהוא נקרא "כוח המשכיל" או "כוח ההיולי לשכל") שממנו בא ונמשך השכל, וככל שהאדם מתייגע ומשתמש יותר בכוח, הוא "ממשיך" יותר ממקורו של הכוח, מכוח ההיולי.

כשאנו אומרים שראובן מוכשר במיוחד בציור, ושמעון בכתיבה ולוי בהבנה, ההבדלים ביניהם אינם רק בשכל אלא כבר במקור השכל. בכוחות ההיוליים כבר קיימים הבדלים אלו, המשפיעים על התפתחותם השכלית.

מקור זה אינו שכל, אך גם אי אפשר לומר שאינו שכל, שכן הוא מהווה כבר מקור, וכבר ניכר בו לאיזה סוג שכל הוא מוכשר יותר וכו'. מקור זה "יצא מכלל אינו, ולכלל ישנו לא בא" - כבר אי אפשר לומר עליו שאין כאן שכל, יש פה משהו שממנו יבוא שכל. הוא נקרא גם "שכל נעלם", יש כאן שכל "בכוח", אך עדיין אין כאן שכל בפועל (וכן בשאר הכוחות).

מקור זה נקרא "המשכה נעלמת", משום שישנה כבר המשכה של הכוח מכמו שהיה כלול תחילה בהעלם גמור בנפש. עתה הוא כבר יצא מהתכללותו בנפש, והוא "מתקדם והולך" להיות שכל גלוי, אלא שעדיין הוא נעלם.

להעלם זה קוראים "העלם שישנו במציאות" (בניגוד ל"העלם שאינו במציאות" שזה כפי שהכוחות כלולים בנפש, וכדלקמן), שכן פה כבר קיים עניין השייך לשכל, אלא שעדיין לא בא לידי גילוי.

המשל לזה בגשמיות, הוא משלהבת הכלולה בגחלת: כשם שבתוך הגחלת אין מציאות גלויה של שלהבת אש, אבל אי אפשר לומר שהיא רק מקור לאש ואין בה אש כלל, שהרי אנו רואים שכשנטיל את הגחלת למים היא תיכבה! זאת אומרת שיש כאן אש במציאות אלא שהיא נמצאת בהעלם - "העלם שישנו במציאות". ומכיוון שהאש כבר נמצאת (בהעלם), לכן בכדי להוציאה מההעלם אל הגילוי אין צורך במאמץ גדול במיוחד - די לנפוח על הגחלת, והשלהבת שבה תתגלה.

על דרך זה הכוחות הנעלמים, ההיוליים. כמו האש שבגחלת, גם בהם נמצאים הכוחות בהעלם שישנו במציאות, ולכן כדי לגלותם אין צורך במאמץ גדול במיוחד, וכשאדם לומד ומתקדם כרגיל, הוא מפתח את שכלו, ואת שאר כוחותיו.

כל האמור הוא משל ל"אריך אנפין". "אריך" הוא מקורם של עשר ספירות דאצילות, שלכן הוא נקרא בשם "אריך אנפין" - פנים ארוכים וגדולים. באצילות מכונות הספירות "זעיר אנפין" – פנים זעירות, ואילו ב"אריך" קיימות אותן הספירות אלא ששם הם "גדולים" ונעלים יותר. עשר הספירות הכלולות ב"אריך" באופן של "סתימאה" אינם מציאות ממש של ספירות, אלא מקור היולי לספירות הגלויות. הספירות נמצאות שם בהעלם שישנו במציאות, כשלהבת הכלולה בגחלת.

• מבוא לתורת הקבלה - לשיעור הבא לחצו כאן