• מבוא לתורת הקבלה
• זוגיות על פי תורת הקבלה
• סגולות אמת לפריון שלום בית ועוד



 

מבוא לקבלה, פרק שמיני: כתר - עתיק יומין- פשיטות הנפש

הזכרנו בפרק הקודם ש"כתר עליון" מתחלק לשני חלקים: "עתיק יומין" ו"אריך אנפין" (ובקיצור "עתיק" ו"אריך"). "עתיק" הוא "המדריגה התאירוע שבמאציל", ו"אריך" הוא "ראש וראשון לנאצלים".

את המושג "אריך" הסברנו באמצעות משל משלהבת שבגחלת, ומכוחות הנעלמים בנפש.

באותם משלים עצמם ניתן להבין גם את המושג "עתיק יומין": כשם שבגחלת ישנה האש הכלולה בה, וישנו עצם הגחלת, וכן הוא בנפש, בדרגה של הכוחות ההיוליים הנמצאים בתוך הנפש, הרי הנפש מצד עצמה פשוטה ובלתי מוגבלת, ובה כלולים, בהעלם שישנו במציאות, הכוחות ההיוליים. כך גם למעלה, הספירות הנמצאות ב"אריך" באופן של "סתימאה", בהעלם שישנו במציאות, הם כלולים בתוך הפשיטות של הקב"ה שהוא אין סוף ובלי גבול, וזהו "עתיק" (באופן כללי).

ענינו של "עתיק" שהוא "נעתק ונבדל" מהנאצלים לפי שהוא משהו אחר לגמרי מהם, הוא אינו אלא הפשיטות האין סופית של הקב"ה, אלא שבו כלול גם מקור הספירות שהוא "אריך".

[ב"אריך" וב"עתיק", כמובן, עניינים רבים נוספים, כמו עניין הרצון והתענוג ועוד. וכאן נגענו רק באופן הימצאות שורש הספירות בהם. וכדוגמת הנפש, שנוסף לכוחות ההיוליים שבה, יש בה גם "כוחות מקיפים", אלא שזו סוגיה בפני עצמה ולא נתעכב עליה כאן.

במקביל ל"אריך" ישנו "עולם התוהו", שנקרא גם בשם "עולם הנקודים", שאופן "המשכת" וגילוי הספירות היו בו בצורה שונה, ולכן ארעה בו "שבירת הכלים" ו"נפילת" הניצוצות לעולמות בי"ע, שמהם נוצרו הקליפות. גם על זה לא נתעכב כאן. אין זה חלק ממש מ"סדר ההשתלשלות" הרגיל, אלא כאילו "חריגה" הצידה של אופן השתלשלות שונה, וקובע ברכה לעצמו].

• מבוא לתורת הקבלה - לשיעור הבא לחצו כאן